ועידת מינכן – ספטמבר 1938

Publié le par David CASTEL

דף הבית - מאמרים אחרונים    פורומים    רשימת כותבים   אודות אימגו   היסטוריה


 

יעקב עיון

 

רקע – מצבה של צ'כסלובקיה ערב ועידת מינכן

פוליטית – צ'כסלובקיה הייתה קשורה במערכת בריתות שנראתה מבטיחה על הנייר: ברית הגנה הדדית עם צרפת מ 1925, ברית עם ברה"מ מ 1935 (שפעלה רק אם צרפת פעלה קודם) והסכמים במסגרת "ההסכמה הקטנה" עם רומניה ויגוסלביה שהייתה מכוונת נגד הונגריה.

גיאו-פוליטית – צ'כסלובקיה היא המדינה הדמוקרטית היחידה מזרחית לריין. בת ברית של צרפת. מוקפת בשכנות עוינות: הונגריה רוויזיוניסטית, יחסים עם פולין אינם טובים ( אחרי מלחמהע' ה 1, Tesin נלקח מפולין ע"י צ'כסלובקיה ). פולין גם חתומה על הסכם אי התקפה עם גרמניה מאז 1934. בנוסף צ'כסלובקיה מנותקת מצרפת ע"י גרמניה, פולין ורומניה מנתקים אותה מברה"מ- מה שמקשה על אפשרות של הגשת סיוע.

דמוגרפית – צ'כסלובקיה היא יותר מדינת לאומים מאשר מדינה לאומית. קיימים בה מיעוטים אשר לא תמיד ששו להכיר בלגיטימיות של השלטון המרכזי. המיעוט הגרמני (3 מליון בחבל הסודטים ) היה מקושר לאוסטרים בהיסטוריה משותפת וקשרי דם. האנשלוס יצר תסיסה בקרבם. 

 

האינטרסים שהינחו את היטלר

      צ'כסלובקיה, חמושה ובעלת ברית של צרפת וברה"מ, היוותה איום על ההגמוניה הגרמנית במרכז אירופה. הצבא הצ'כסלובקי מנה 34 דוויזיות מאומנות היטב, הרבה מעבר ליכולתה של גרמניה באמצע 1938. מבחינת היטלר רצוי להביא לפירוקה של צ'כסלובקיה. האינטרס השני היה     רצון לאחד את כל הגרמנים במדינה אחת גרמנית גדולה. 

 

דרכי הפעולה של היטלר

היטלר לא מעונין בהתקפה ישירה על צ'כסלובקיה מחשש לתגובה צרפתית. הדרך הנאותה בעיניו להגיע להישגים היא באמצעות דיפלומטיה של הליכה על הסף. היטלר התכוון להצליח ע"י איום באלימות יותר מאשר אלימות עצמה.

ב 28 למרץ 1938 היטלר נועד עם נציגי הסודטים וממנה את הינלין למנהיגם. על פי הוראותיו של היטלר, הסודטים תמיד צריכים לדרוש מעבר למה שצ'כסלובקיה מוכנה לתת ולשמור את סוגיית חבל הסודטים  על האג'נדה הבינ"ל. מצד שני, לפעול במסגרת החוק כדי לא לתת לשלטונות תירוץ למחוץ את תנועתם.  

 

גישתם של מעצמות המערב

רה"מ הצרפתי דלדיה ( Daladier) היה שמרן בדעותיו ומחויב לכבוד הלאומי הצרפתי. הוא תמך במדיניות חזקה מול היטלר ומידי פעם התבטא נגד מדיניות הפיוס. אבל לא היה לו מושג באילו צעדים יש לנקוט כדי לעצור את הדיקטטור הנאצי. צרפת לא תוכל לפעול ללא תמיכה בריטית.

שר החוץ הצרפתי  - Bonnet – היה תומך נלהב במדיניות הפיוס. הוא היה מוכן לשלם כמעט כל מחיר על מנת לרצות את היטלר. הנחתה אותו האמונה כי צרפת חלשה מידי ולא תוכל לעמוד מול גרמניה לבדה.

רה"מ הבריטי – צ'מברלין -  וצמרת השלטון תמכו בפיוס כלפי היטלר מכמה טעמים עיקריים: 1) אמונה כי ניתן להניע את היטלר לכיוון של שלום ותביעותיו של האחרון מוגבלות באופים. 2) אמונה כי תביעותיו של היטלר לגבי חבל הסודטים אינם בלתי צודקות לגמרי ויש לתקן את העיוותים של ההסדרים של לאחר מלחמה"ע ה 1 על בסיס תואם יותר לעקרון הלאומיות. 3) לא ניתן לסמוך על ארה"ב שתחלץ לצידה של בריטניה במקרה של מלחמה 4) תובנה כי לא ניתן להסתמך על רוסיה במקרה של מלחמה. הצבא האדום לא מסוגל לנהל מלחמה אופנסיבית מעבר לגבולות ברה"מ. מה עוד שלא ניתן לסמוך על רוסיה שתמלא אחר התחיבותיה ותצא למלחמה כדי להגן על צ'כסלובקיה. 5) צ'כסלובקיה תפסה מקום משני במפת האינטרסים הבריטים. בריטניה לא תהיה מוכנה לסכן מלחמה עבורה ודעת הקהל לא תסבול זאת.

ב 28 לאפריל 1938, רה"מ ושר החוץ הצרפתי נועדו עם הצמרת הבריטית בלונדון. צ'מברלין טען בפניהם שדעת הקהל הבריטית לא תסכים לסכן מלחמה מול גרמניה עבור צ'כסלובקיה. לא ניתן לעשות כלום מול היטלר אם יחליט לתקוף את האחרונה (צ'מברלין העלה בספק את יכולתם של בריטניה וצרפת להגן על עצמם). והחשוב, צ'מברלין הביע את התקווה שהיטלר יתרצה וייעצר כשבעיית חבל הסודטים תיפתר. לפיכך יש ללחוץ על הנשיא הצ'כסלובקי – בנש –  למלא את דרישות גרמניה. דלדיה טען כי יש להציג עמדה נחושה מול היטלר. כל מהלכיו הם בלוף. דלדיה דרש התחיבות בריטית לגורלה של צ'כסלובקיה כתנאי לניסיון צרפתי ללחוץ על בנש. צ'מברלין סרב. צרפת לא הייתה מוכנה לקחת את ההובלה ללא בריטניה. המסע של רה"מ ושר החוץ הצרפתיים ללונדון הסתיים ללא תוצאות ממשיות. 

 

הגישה הסוביטית

על פני השטח, ברה"מ הביעה נכונות לעמוד במחויובותיה כלפי צ'כסלובקיה. באפריל סטלין הודיע כי ברה"מ- בתאום עם צרפת ועל פי בקשת צ'כסלובקיה – מוכנה לנקוט בכל הצעדים הדרושים לשמור על ביטחונה של צ'כסלובקיה. במאי, שר החוץ הסובייטי ( Litvinov ) בדיונים עם עמיתו הצרפתי בג'נבה, בחבר הלאומים, ביקש שצרפת תסדיר את נושא זכות המעבר לצבא האדום דרך פולין ורומניה. על פי טילור, לא ניתן לדעת עד כמה הרוסים התכוונו לעמוד מאחורי הצהרותיהם. באביב 1938, ברה"מ החלה לצמצם את העזרה שהגישה לכוחות שלחמו בפרנקו בספרד. יתכן כי ברה"מ שאפה בצעד זה לנסות להגיע להסדר עם היטלר. הסבר אחר לעומת זאת גורס כי סטלין חשש מהמתקפה היפנית בסין ושאף להקצות יותר משאבים להגנת הגבולות הרוסיים במזרח הרחוק. 

 

התפתחות המשבר 

24 אפריל 1938 – הנליין בנאום ב Carlsbad דורש טרנספורמציה של צ'כסלובקיה למדינת לאומיים ומתן אישור מלא לתעמולה נציונל סוציאליסטית.

20 במאי, צ'כסלובקיה מגייסת כוחות מילואים מתוך החשש שהיטלר מתכנן מתקפת פתע נוסח כיבוש אוסטריה.

21 למאי, היטלר זועם ומוציא דרקטיבה על פיה יש בכוונתו למחוץ את צ'כסלובקיה בעתיד הנראה לעין. (יש סיבות להניח כי מדובר בבלוף. ההערכות הגרמנית ההגנתית על קו Siegfried הייתה מינימלית ולא יתכן שהיטלר היה יוצא למסע כיבושים בצ'כסלובקיה מבלי לאבטח את החזית הצרפתית).

לבינתיים בבריטניה התגבשה הדעה כי היטלר שם לו תאריך יעד לפלישה לצ'כסלובקיה – ה 12 בספטמבר – היום האחרון לכנס המפלגה הנאצית בנירינברג. הדיפלומטיה הבריטית נכנסת להילוך גבוהה על מנת להקדים את היוזמה ההתקפית הנאצית ביוזמת פיוס. צ'כסלובקיה חייבת לבטל את מערכת הבריתות שלה עם צרפת וברה"מ, ולחץ חייב להיות מופעל על בנש לקבל את דרישותיהם של הסודטים.

ביולי, צ'מברלין שולח את הלורד   Runciman כמתווך לצ'כסלובקיה. השליחות נכשלת עקב הערמת קשיים מכוונת של מנהיגי הסודטים בהוראותיו של היטלר.

12 בספטמבר, היטלר נושא נאום בנירינברג בו הוא מדגיש לכאורה את הסבל של הגרמנים הסודטים תחת שלטון צ'כסלובקיה.

13 בספטמבר, פורץ מרד של הגרמניים הסודטים. המרד נכשל ותוך 24 שעות מוחזר הסדר על כנו. היטלר מאוכזב. הוא ציפה להתפוררות צ'כסלובקיה מבפנים. דלדיה שולח מסר דחוף לצ'מברלין ומציע כינוס ועידה משולשת לצרפת, בריטניה, וגרמנייה למנוע התדרדרות למלחמה. צ'מברלין מעודד מהגישה הפיסנית הצרפתית פותח ביוזמה פרטית לפתרון המשבר.

15 לספטמבר, צ'מברלין טס למינכן ונפגש עם היטלר. צ'מברלין מציע הפרדות של חבל הסודטים מצ'כסלובקיה והיטלר מבטיח לא לנקוט בצעדים צבאיים כל עוד המו"מ נמשך.

19 לספטמבר, צרפת מקבלת את ההצעה הבריטית.

20 לספטמבר, הממשלה הצ'כסלובקית דוחה את היוזמה הבריטית.

21 לספטמבר, צרפת שולחת אולטימטום לצ'כסלוסקיה לפיו אם האחרונה לא תקבל את היוזמה של צ'מברלין האחריות על פרוץ מלחמה תהא עליה וצרפת לא תצא להגנתה.

22 לספטמבר, צ'מברלין טס לגרמניה ונפגש עם היטלר שנית. היטלר מקשיח את עמדותיו. הוא טוען כי ברגעים אלו גרמניים סודטים נטבחים בצ'כסלובקיה ולפיכך חבל הסודטים חייב להיכבש על ידי גרמניה ללא דיחוי. מדוע היטלר בחר בקו נוקשה כשהוא יכל לקבל באמצעות מו"מ כל מה שרצה? טיילור טוען שהיטלר שאף להרוויח זמן ובינתיים לתת ליוצרות להתחמם. המדינות הגובלות בצ'כסלובקיה ישאבו עידוד מההצלחות הגרמניות ויגבירו את דרישתם לשטחים משלהם על חשבון הראשונה ( פולין את Tesin והונגריה את סלובקיה). כך תתפורר צ'כסלובקיה ותפסיק להיות גורם מאיים על גרמניה. צ'מברלין שב ללונדון ללא תוצאות.

24 לספטמבר השגריר הבריטי בפריס מדווח ללונדון כי בצרפת קיים הרצון להימנע ממלחמה כמעט בכל מחיר.

25 לספטמבר, דלדיה נפגש עם צ'מברלין בלונדון. אין שינוי של מדיניות. צרפת לא מוכנה לצאת למלחמה נגד גרמניה עבור צ'כסלובקיה.

26 לספטמבר, היטלר נושא נאום בו הוא מכריז פומבית בפעם הראשונה על כוונתו לכבוש את חבל הסודטים לא יאוחר מהראשון לאוקטובר.

28 לאוקטובר, מוסוליני, על פי בקשתו של צ'מברלין, מציע כינוס ועידה מרובעת – שתכלול את גרמניה, איטליה, צרפת ובריטניה – למציאת פתרון של הרגע האחרון. היטלר נענה ליוזמה האיטלקית. טילור מציע מספר הסברים להסכמתו של היטלר לכינוס הועידה: א) התנגדות של הגנרלים למלחמה. ב) השפעתו של מוסוליני ג) היטלר חיכה להתפוררות של צ'כסלובקיה שתואץ על ידי הדרישות הטריטוריאליות של שכניה. כשזה לא קרה הוא נאחז בהצעה של מוסיליני לעצור את המלחמה. היטלר לא רצה מלחמה למחתחילה וקיווה להשיג בדרכי שלום כמה שיותר. ועידת מינכן אפשרה לו לעשות זאת.

 

ועידת מינכן

 הועידה התכנסה במינכן ב 29 לספטמבר 1938. לפני כינוס הועידה קיבל מוסוליני משגרירו בברלין את תנאיה של גרמניה כפי שנוסחו על ידי משרד החוץ הגרמני , לכאורה ללא ידיעתו של היטלר. זאת נעשה על מנת להקנות למוסוליני את עמדת "המתווך ההוגן" וכדי למנוע רושם של הכתבת תנאים מראש.  

נציגיה של צ'כסלובקיה לא נכחו בדיונים. הם הוזמנו למפגש עם דלדיה וצ'מברלין כדי להתבונן בהסכם שאליו הגיעו ארבעת המעצמות. הוצג להם אולטימטום לקבל את פירטי ההסכם או לשאת בתוצאות. הממשלה הצ'כסלובקית החליטה לא לעמוד לבד מול גרמניה ( או לחילופין עם ברה"מ מול גרמניה) וקיבלה את האולטימטום.

 

ההחלטות:

  1. פינוי חבל הסודטים ע"י צכסלובקיה בשלבים, החל מה 1 באוקטובר ועד ה 10 .

  2. תוקם ועידה בינ"ל שתורכב מנציגים בריטים, צרפתים, גרמנים, איטלקים וצ'כסלובקים. הועידה תקבע את העברתם של שטחים נוספים בעלי אופי גרמני על פי משאלי עם נוסח חבל הסאר. משאלי העם יארכו לא יאוחר מנובמבר. הועידה תגיש המלצותיה לקביעה סופית של הגבול שיקבע.

  3. תוך 4 שבועות תשחרר צ'כסלובקיה גרמנים סודטים (שיחפצו בכך) מהמשטרה ומהצבא וכן אסירים על רקע פוליטי.

  4. פרוטוקול נספח: בריטניה וצרפת ערבות לגבולות החדשים של צ'כסלובקיה נגד התקפה ללא התגרות

  5. הצהרה משותפת ל 4 המעצמות: אם הבעיה של המיעוטים ההונגרים והפולנים בצ'כסלובקיה לא תיפתר בתוך 3 חודשים, אזי ייווצר הצורך לכינוס ועידה נוספת.

בנוסף: ב 30 לספטמבר הצליח צ'מברלין לחלץ מהיטלר הצהרה אנגלו-גרמנית לגבי הצורך בשמירת השלום והיציבות באירופה. על פי ההצהרה, מחלוקות בין המדינות יפתרו בהתייעצויות ובמו"מ. הצדדים נחושים להמשיך וללבן מחלוקות בניהם לטובת שמירת השלום. 

 

משמעות

ועידת מינכן מהווה את שיאה של מדיניות הפיוס. תוצאות הועידה מלמדות על אמונה נאיבית בריטית וצרפתית כי ניתן לרצות את היטלר ותאבונו של האחרון מוגבל. מרבית האזרחים הבריטים והצרפתים נשמו לרווחה כשהאמינו כי הועידה הצילה את השלום באירופה. אולם היו מס

Publié dans Autres docs sur sujet

Commenter cet article